יום ו', כה’ באייר תשפ”א
    אתר הבית  |  יו-טיוב  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  פייסבוק  |  משולחן היו"ר  
 
 
 
 
 
 
הסמכה בימי הקורונה
כך עם לחיצות כתף ולא יד – אך עם מורל גבוה גם בעת קשה – ראש הלשכה במעמד הענקת תעודות הסמכה למצטרפות והמצטרפים החדשים לשורות המקצוע – כאן ולמעלה באלבום הצילומים הנעים * צילם: יוסי זמיר * וראו עוד הנחיות בנושא מתמחים - הקישו כאן
תגובות: -1   צפיות: -1
 
הסמכה נובמבר 2020: המסכה לא מסתירה התרגשות
הם הגיעו גם בימי הקורונה עם בני המשפחות לאירוע משמעותי שהופך חלק מן האלבום המשפחתי לשנים: הסמכה, קבלת רישיון, יציאה לדרך מקצועית וסיפור חיים של עריכת דין * ראש הלשכה אבי חימי ויו"ר ועד המחוז עו"ד אשר אקסלרד היו שם בין בכירי הועד כדי להעניק את התעודה ולאחל לנרגשים הצלחה רבה בדרכם * צילומים כאן ובאלבום הצילומים הנעים- יוסי זמיר
תגובות: -1   צפיות: -1
 
כך מחבר צוות המחוז בין מחפשות ומחפשי עבודה לבין אלה הרוצים יד נוספת במשרד
עו"ד לילך נחמיה מביאה מידע על סיפור הצלחה שחיבר בין שתי עורכות דין במשרד פעיל - עו"ד שירה פדידה המעסיקה (בצילום) ועו"ד גליה עדרי שחיפשה מקום עבודה מאתגר ומעריך* השתיים מדברות על החשיבות של מציאת התאמה * במערך ההשתלמויות הנמשך במחוז – העמקת ידע גם על ניהול קבלת החלטות בחיי העבודה
תגובות: -1   צפיות: -1
 
 
 
 
על איסור זנות - הגנת סייבר - והרבה יותר מכך
דו"ח ייעוץ וחקיקה לשנת 2019 מתפרסם, זו השנה השנייה, ביוזמת ובהכנת המחלקה לניהול ותפקידים מיוחדים בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי *במסגרת הדו"ח מוצגים היבטים רוחביים בפעילותה של ייעוץ וחקיקה בשנת 2019, נושאים בולטים בעבודת המחלקות השונות וכן תמונת מצב של ההון האנושי בייעוץ וחקיקה
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
זה הקול בשבילך * נפגעי עבירה בראי בית המשפט העליון * כבוד השופטת ענת ברון, בית המשפט העליון
צפו כאן - מתוך דיוני הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, תחום נפגעי עבירה בפרקליטות המדינה והסיוע המשפטי במשרד המשפטים * בכנס בנושא: על זכויות נפגעי עבירה במשפט הישראלי
תגובות: 0   צפיות: 29
 
 
 
 
מה בין אמנות הליטיגציה והלחימה הסינית או: להמציא את עצמי מחדש
במדורנו "מצטרפים חדשים מדברים" מביאה עו"ד שגית בן ישי את המסר של עו"ד גד לוי-גולן (בצילום)* הגיע לעריכת הדין לאחר מסע דילוגים בין-יבשתי ופעילות עסקית רב תחומית ומשתף אותנו במה שהניע אותו להחליף את עיסוקיו, בדרך, בבחירת התמחות ובתקוות לעתיד
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
 
 
 
 
בידיים שלהן - על החזרת השליטה לנפגעות תקיפה מינית
עו"ד איילת רזין בית-אור, יועצת משפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית - על התיקון לחוק בתי המשפט (מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעת נזיקין בשל עבירות מין)
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
 
אורי הופרט, עו"ד, דעה אישית בסוגיית "מי הוא יהודי" מאת פעיל ותיק בזירה שבין לאומיות לבין יהדות

כיום, 48 שנים אחר תיקון חוק השבות, ראוי, כי ייזכר יצחק דויטשר, הסובייטולוג הנודע, אשר כתב בשנות חייו האחרונות את ספרו תחת הכותרת המאלפת " היהודים שאינם יהודים". מסקנתו הייתה, כי דווקא המנודים מן היהדות הדתית או יהודים שזנחואת דתם השפיעו השפעה אדירה על היהודים, על הציונות ועל האנושות בכלל לאורך ההיסטוריה. דויטשר כולל בתוך אלה את משה "המצרי", את הרצל המתבולל ואת שפינוזה שהוחרם ורבים ממנהיגי הציונות. ברוח הציונות וברוחו של דויטשר, ביום כ' בתמוז 5 במאי 1950, הכנסת הראשונה חוקקה את חוק השבות הראשון ובו דוד בן גוריון, בנאומו מעל בימת הכנסת,הצהיר על המגמה בחוק המוצע כדי לאפשר את עליתם ארצה של כל יהודי באשר הוא ובלשונו: "אם מפני שהוא עשוק בזכויות בנכר, אם מפני שאינו בטוח בקיומו, אם מפני שהוא נדחק ומנושל, אם מפני...אהבתו למסורת קדומים, לתרבות העברית ולקוממיות ישראל." ומי יזכור, דוד בן גוריון פנה עם יסוד המדינה לחמישים חכמי ישראל על מנת להגדיר מיהו יהודי. בוודאי כוונתו לא הייתה להגדרה התלמודית. ואכן, הרב אברהם יהושוע השל, תלמיד חכם, אשר החל כרב חסידי בוורשה והיה לתיאולוג דגול מתקדם בארה"ב ( נפטר ב-1972) השיב לבן גוריון, כי על מנת לכלול בהגדרה הלאומית גם יהודים, אשר ההלכה האורתודוכסית דחתה אותם, יש לקבוע הגדרה רחבה, אשר תאמץ גם את המבחן הרבני אולם תקיף גם את ה"פסולים" בעלי זיקה אתנית לעולם היהודי. הרב השל הציע לקרוא להם ה"עבריים". בכך ניתן היה להעלותם ארצה ברוח הציונות והלאומיות המתחדשת, כנגד ההסתגרות הגלותית. לתפיסה ההלכתית מבית מדרשם של עזרא ונחמיה יש גם חולשה מובנית מבחינה לאומית: הרי שיוך יהודים ע"פ עדה נקבע ע"פ האב. כהונה נרכשת ע"פ האב, הברית היא ע"פ הנצר הגברי וכיו"ב. גם יהדות רפורמית, שהיא מחצית מנינה ובנינה של היהדות בעולם מכיר ביהדות הן ע"פ האם והן ע"פ האב. כרונולוגית, המאבקים המשפטיים סביב ההגדרה "מי הוא יהודי" ע"פ המבחן הממלכתי- החילוני, נחשפו בשנת 1961 עם דרישתו של יהודי ניצול שואה וגיבור שהציל יהודים רבים ושמו אוסוואלד רופאייזן, אשר הגיע ארצה כנזיר כרמליתי תחת השם האח דניאל. השר בר יהודה נאבק על עלייתו כעולה מן המניין. המפלגה הדתית –לאומית התנגדה. המחלוקת הוכרעה בבית המשפט העליון ע"פ דעתו של השופט משה זילברג ( נגד דעתו החולקת של השופט חיים כהן) הכריע, כי ע"פ "המבחן החילוני" לא יעלה על הדעת, כי נזיר נוצרי ייחשב כיהודי למרות היותו ניצול שואה יהודי, אשר הותר לו לצאת מפולין בתקופה הקומוניסטית בזכות היותו יהודי. כאן נזרע הזרע להגדרה המצמצמת של "יהודי". אוסוואלד רופאייזן התיישב לבסוף בארץ בחיפה ע"פ היתר מיוחד בתאום עם הוותיקן. פרדוכסלית, המוסד הממלכתי "יד ושם" לא כיבד את פס"ד של ביהמ"ש עליון, סירב להעניק לרופאייזן את אות חסיד אומות העולם למרות זכותו בהצלת אחיו היהודים וזאת בטענה שאין מעניקים את האות ליהודים וזאת למרות שבית המשפט שלל מרופאייזן את יהדותו. רופאייזן נפטר וגבורתו בהצלת יהודים לא כובדה עד יומו האחרון. בשנת 1970, ברוח התפיסה הלאומית, בית המשפט העליון נעתר לבקשת ר/סרן בני שליט לרשום כיהודי את ילדו שנולד מאמו חסרת הדת שמוצאה סקוטי. גולדה מאיר, כראש ממשלת קואליציה עם המפד"ל נכנעה לדרישה אנטי לאומית של המפד"ל והביאה לחקיקת חוק שבות מתוקן, אשר מנע עליתם ארצה של מי שאמם אינה יהודיה או שהתנצרו. הצעת החוק גרמה להפגנת המונים מול הכנסת ביוזמת הליגה למניעת כפיה דתית ובהשתתפות אישית של דן בן אמוץ ושל שלמה כהן מטעם רשימתו של אורי אבנרי. החוק החדש תוקן במידה מה והשתמע ממנו, כי מי שנחשב יהודי ע"פ חוקי נירנברג הנאצים, אף כי אינו יהודי, יעלה ארצה ויזכה באזרחות הישראלית, אך תוך ציון לאומיות ארץ מוצאו בניכר. כך ברבות הימים נולדה המציאות המעוותת, כאשר בשנות ה-90 של המאה ה-20 רבבות עולים מברית המועצות עלו ארצה מכוח התיקון שהושג בהפגנות הליגה למניעת כפיה דתית.המדינה נלקחה במלכודת התיקון והעניקה אזרחות למי שאין לו אם יהודיה או אף התנצר.עולים אלה חיים עמנו עד היום, אך לאומיותם אינה יהודית ע"פ צווי החריג האמור של החוק. הם ישראלים לכל דבר, הם מחויבים לשרת בצה"ל אך אינם יהודים. בהעדר ההמלצה של הרב השל עולים אלה לא הוכרו כבני העם העברי. הגילוי ה"מפתיע" של משרד הקליטה, אשר פורסם ב"הארץ" ערב חג חנוכה, הוא מחזור עלוב למציאות אותה הכיר בן גוריון ואשר גולדה מאיר הפכה לבעיית הזהות היהודית בשל הכניעה המבישה למפלגות הדתיות. אין זה סוד, כי באירופה בתום השואה נותרו אלפים של יהודים המזוהים כיהודים, אשר רק אבותיהם הם יהודים. משרד הקליטה נוקב כעת במספרים וטוען כי ברחבי עולם מצויים כ-60 מיליון של מי שיהדותם אינה מוכרת ע"י הרבנות. חלקם הם יהודים רפורמיים, חלקם מוכרים בניכר כיהודים כי מוצאם יהודי אולם כניסתם לארץ ננעלה. כתחליף הרבנות מגיירת בני אפריקה ובני כתות הודיות. כך, בעקבות הכפייה הדתית הגענו לשינויים דמוגרפים חסרי הגיון באוכלוסיית ישראל ומאידך, ממשיכים לדחות את בני עמינו שהם בשר מבשרנו. הפרדוקס הוא, כי דווקא השר נפתלי בנט, יורשה הפוליטי של המפלגה הדתית לאומית, אשר התכחשה ליהדותם של הנדחים, מעלה את סוגיית היהודים שנפסלו כיהודים על ידי ההלכה האורתודוכסית. כל מי שמצוי ביהדות אירופה יודע את עוצמת העוול אשר חוק השבות של שנת 1970 גרם ליהדות ולהגדרתה הלאומית. על המחבר: משפטן, ד"ר במדע המדינה לשעבר יו"ר הליגה למניעת כפייה דתית. ספרו: "הנעצור במדרון- ממדינת היהודים למדינת ההלכה"