יום ד', ט’ באייר תשפ”א
    אתר הבית  |  יו-טיוב  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  פייסבוק  |  משולחן היו"ר  
 
 
 
 
 
 
הסמכה בימי הקורונה
כך עם לחיצות כתף ולא יד – אך עם מורל גבוה גם בעת קשה – ראש הלשכה במעמד הענקת תעודות הסמכה למצטרפות והמצטרפים החדשים לשורות המקצוע – כאן ולמעלה באלבום הצילומים הנעים * צילם: יוסי זמיר * וראו עוד הנחיות בנושא מתמחים - הקישו כאן
תגובות: 0   צפיות: 63
 
הסמכה נובמבר 2020: המסכה לא מסתירה התרגשות
הם הגיעו גם בימי הקורונה עם בני המשפחות לאירוע משמעותי שהופך חלק מן האלבום המשפחתי לשנים: הסמכה, קבלת רישיון, יציאה לדרך מקצועית וסיפור חיים של עריכת דין * ראש הלשכה אבי חימי ויו"ר ועד המחוז עו"ד אשר אקסלרד היו שם בין בכירי הועד כדי להעניק את התעודה ולאחל לנרגשים הצלחה רבה בדרכם * צילומים כאן ובאלבום הצילומים הנעים- יוסי זמיר
תגובות: 0   צפיות: 39
 
כך מחבר צוות המחוז בין מחפשות ומחפשי עבודה לבין אלה הרוצים יד נוספת במשרד
עו"ד לילך נחמיה מביאה מידע על סיפור הצלחה שחיבר בין שתי עורכות דין במשרד פעיל - עו"ד שירה פדידה המעסיקה (בצילום) ועו"ד גליה עדרי שחיפשה מקום עבודה מאתגר ומעריך* השתיים מדברות על החשיבות של מציאת התאמה * במערך ההשתלמויות הנמשך במחוז – העמקת ידע גם על ניהול קבלת החלטות בחיי העבודה
תגובות: 0   צפיות: 112
 
 
 
 
על איסור זנות - הגנת סייבר - והרבה יותר מכך
דו"ח ייעוץ וחקיקה לשנת 2019 מתפרסם, זו השנה השנייה, ביוזמת ובהכנת המחלקה לניהול ותפקידים מיוחדים בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי *במסגרת הדו"ח מוצגים היבטים רוחביים בפעילותה של ייעוץ וחקיקה בשנת 2019, נושאים בולטים בעבודת המחלקות השונות וכן תמונת מצב של ההון האנושי בייעוץ וחקיקה
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
זה הקול בשבילך * נפגעי עבירה בראי בית המשפט העליון * כבוד השופטת ענת ברון, בית המשפט העליון
צפו כאן - מתוך דיוני הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, תחום נפגעי עבירה בפרקליטות המדינה והסיוע המשפטי במשרד המשפטים * בכנס בנושא: על זכויות נפגעי עבירה במשפט הישראלי
תגובות: 0   צפיות: 29
 
 
 
 
מה בין אמנות הליטיגציה והלחימה הסינית או: להמציא את עצמי מחדש
במדורנו "מצטרפים חדשים מדברים" מביאה עו"ד שגית בן ישי את המסר של עו"ד גד לוי-גולן (בצילום)* הגיע לעריכת הדין לאחר מסע דילוגים בין-יבשתי ופעילות עסקית רב תחומית ומשתף אותנו במה שהניע אותו להחליף את עיסוקיו, בדרך, בבחירת התמחות ובתקוות לעתיד
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 346
 
 
 
 
בידיים שלהן - על החזרת השליטה לנפגעות תקיפה מינית
עו"ד איילת רזין בית-אור, יועצת משפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית - על התיקון לחוק בתי המשפט (מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעת נזיקין בשל עבירות מין)
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 29
 
הצורך בהתערבות להגנה משפטית גבר * דיווחה של עו"ד עירית שביב-שני ממונה משפטית (שאילתות פטורים) נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות משרד המשפטים

עירית שביב-שני , עו"ד משבר הקורונה, כמו רבים מן המשברים, משפיע ביתר שאת על האוכלוסיות המודרות והמוחלשות בחברה. אנשים עם מוגבלות נתקלים בימים אלה בקשיים רבים, לא פעם בנוסף לאלה שבהם הם נתקלים בימים רגילים. כבר בתחילת המשבר מצאו עצמם אנשים רבים עם מוגבלות ובני משפחותיהם כחלק מקבוצת סיכון. רבים נתקלו בחוסר במידע ושירות נגיש, בסגירה או צמצום של שירותי הרווחה, החינוך והטיפול, במחסור בשירותים, בפיטורין או יציאה לחופשה ללא תשלום, בהנחיות חירום אשר מקשות עליהם באופן מיוחד ועוד. במצב חירום ובמצב כלכלי דחוק, ישנם הרואים לצערי בזכויות האדם כמותרות והן נדחקות לקרן זווית. אך גם אם בתחילת המשבר היה אפשר לסבור שהשיקול הבריאותי ניצב כמעט בודד במערכה וזוכה לבכורה מול אינטרסים ואף זכויות אחרות, הרי שעד מהרה התחוור כי המשבר "כאן כדי להשאר", וכי החובה לערוך איזונים ראויים בין מכלול השיקולים עומדת בעינה. גם בימים כתיקונם, השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בחברה ומתן מענה מיטבי לזכויותיהם ולצרכיהם, היא תהליך וארוך ורווי באתגרים ברבדים שונים, החל מהנגשת מבנים ושירותים וכלה בהנגשת הלבבות. אך הימים האלה אינם ימים כתיקונם. האתגר שלנו, בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, הוא לוודא כי קבוצה זו, המהווה 20% מהאוכלוסייה, תישאר כל העת על סדר היום. אנו מבקשים לוודא במיוחד בימים אלו כי תהיה התייחסות ספציפית לצרכים שעלו, שיינתנו מענים מותאמים ובעיקר שהנושא ייכלל בשיח הממשלתי בכל המשרדים הרלוונטיים. מיפוי הצרכים והפערים וקביעת הפעולות הנדרשות לביצוע נעשה בין היתר על ידי טיפול בפניות ציבור של אנשים עם מוגבלות שהתקבלו בנציבות והתגברו בתקופה זו, מעורבות בחקיקה הרלוונטית לתקופת הקורונה, פרסום מידע רלוונטי לציבור והקמת שולחן עגול בין מגזרי יחד עם משרד ראש הממשלה, בהשתתפות משרדי ממשלה, ארגונים, קרנות ואנשים עם מוגבלות. הנה כי כן, תקופת הקורונה משקפת ומעצימה קשיים שחווים אנשים עם מוגבלות בהשתלבותם בחברה, ולא אחת אף יוצרת אתגרים חדשים. אבקש כעת להדגים כמה מן הביטויים לקשיים אלה, כמו גם דרכים שננקטו לפתרונם או להקלתם. דו"ח התעדוף - מעורבות במניעת הכללת מצב תפקודי כשיקול בתיעדוף חולים קשים בקורונה בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, נעשתה היערכות למצב בו מכונות ההנשמה לא יספיקו למספר החולים שיזדקקו להם ויהיה צורך לתעדף את החולים לזכאות לטיפול. משרד הבריאות הקים ועדת ביו אתיקה מיוחדת שכונסה לשם ניסוח ההמלצות. כשקראנו את מסמך ההמלצות התברר לנו כי הן מפלות כלפי אנשים עם מוגבלות: הייתה קביעה מוחלטת שהתיעדוף יתקיים רק על בסיס רפואי ולא תהיה הפליה בשל דת, גזע מין, לאום, נטייה מינית, עיסוק וכיוב', אך לא נאמר כי אסור להפלות בשל מוגבלות. הבעיה הבולטת ביותר הייתה באלגוריתם שהומלץ לקביעת התיעדוף וקבע מצב תפקודי כקריטריון לקבלת ההחלטה. כך למשל נקבע כי אדם אשר מרותק למיטה או כיסא גלגלים יהיה בדרגת תיעדוף נמוכה, דבר היוצר הפליה של אנשים עם מוגבלות, אשר יכולים לחיות חיים מלאים גם מהמיטה או מהכיסא אליהם הם מרותקים. כמו כן התברר כי בתהליך כתיבת ההמלצות לא התקיים היוועצות ושיח עם אנשים עם מוגבלות, כמתחייב מאמנת האו"ם בעניין שישראל אישררה, ועם הנציבות. צוות הנציבות פנה למשרד הבריאות, לארגוני בריאות, ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדה לביואתיקה, פעלנו עם חברי הכנסת ומול מקבלי החלטות ועוד. במקביל, התגובות מצד אנשים עם מוגבלות וארגונים לא אחרו לבוא. אלו ראו את הדו"ח כפגיעה אישית וכפגיעה בזכויותיהם ובשוויונם. בנוסף הושמעה ביקורת כלפי ההמלצות מאנשי רפואה בכירים ואנשי אקדמיה. בעקבות פגישה שנערכה בין נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וחברי ועדת הביואתיקה נכתבה לשמחתנו גרסה מתוקנת של הדו"ח. אמנם, הדו"ח המעודכן מתקן חלק מן הכשלים המהותיים שהיו בדו"ח המקורי: התיקונים כוללים כבקשתנו ציון מפורש של איסור הפליה על רקע מוגבלות, הכנסת מחויבות לעמוד בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וכן שורה של תיקונים נוספים. יחד עם זאת, בנושא המרכזי שהוא הכללת המדד התפקודי בין המדדים לתיעדוף לא הייתה התקדמות מהותית, כותבי הדו"ח נמנעו ובמכוון ממחיקת המדד התפקודי ואף הגדילו והסבירו את נחיצותו. לאחרונה, בהמשך לדרישת הנציבות, הודיע משרד הבריאות כי ההמלצות יעודכנו, ייבחנו ויתוקפו רק במידה ויהיה צורך ממשי בהכרעות מסוג זה, וכי למעשה ההחלטה בדבר תיעדוף מטופלים במצב של משאבים מוגבלים נעשית באופן שוטף על ידי הצוותים הרפואיים, כפי שמקובל במצבים אחרים. אנו ממשיכים לעסוק בנושא על מנת ללמוד את לקחיו, למנוע הישנותו בעתיד ולהבטיח שיתוף ממשי של אנשים עם מוגבלות בכל תהליכי קבלת ההחלטות, ובחרנו אף להתמקד בנושא ערך החיים של אנשים עם מוגבלות לאור דו"ח התיעדוף, בכנס השנתי של הנציבות לציון יום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. התאמת התקנות לשעת חירום לצרכים של אנשים עם מוגבלות מאז פרוץ המשבר, הרשות המבצעת והמחוקקת מסדירה בדברי חקיקה מגבלות מגוונות על הציבור. מגבלות אלה משליכות לא אחת על אנשים עם מוגבלות באופן מיוחד. דיונים משפטיים ואחרים בהיוועדות חזותית - עקב משבר הקורונה דיונים רבים נערכים בדרך של היוועדות חזותית (שיחות וידיאו בפלטפורמות שונות) והתעורר צורך לשמור על זכויות של אנשים עם מוגבלות בפלטפורמות אלה, ולהבטיח כי לא תגרם פגיעה מהותית באפשרותם ליטול חלק בהליך. כך לדוגמא, פעלנו להנגשת הדיונים בועדות אפיון והשמה של ילדים עם מוגבלות שנערכו במשרד החינוך, ודאגנו לכך שבהליכים שיפוטיים ומעין שיפוטיים (דיונים בהשתתפות עצירים, אסורים וכלואים[1], בתי דין מנהליים, דיונים בוועדות תכנון ובניה[2] ועוד) שמתקיימים בהיוועדות חזותית, יינתנו התאמות הנגישות הנדרשות ואם יהיה צורך בכך, אדם עם מוגבלות יוכל להופיע פיזית בפני הוועדה או הגוף השיפוטי. מגבלת ריחוק ממקום המגורים בשעת סגר – מתוך הכרה בקושי הרב של אנשים עם מוגבלויות מסוימות לעמוד באיסור יציאה למרחב הציבורי מעבר ל-100 מטרים בסגר הראשון, סוכם עם משרד הבריאות, כי במקרים חיוניים הנדרשים על מנת לשמור על בריאות האדם או מצבו הנפשי, ניתן לאפשר לאנשים עם מוגבלות, לצאת מעבר למרחק של 100 מטרים, עם מלווה אחד אם נדרש. ההכרה נעשתה על ידי פרשנות של סעיף 3ה בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), תש"ף-2020. במסגרת זו בוצע גם תיאום בין המשטרה לבין הנציבות לביטול קנסות לאנשים עם מוגבלות שיצאו מהמרחק המותר, ויצא מסמך המלצות לגורמי האכיפה בעניין היציאה ממרחק זה. גם בסגר חגי תשרי (החל מ-25 בספטמבר 2020), נקבע בתקנות הרלוונטיות כי אדם עם מוגבלות, יוכל לצאת ממגבלת המרחק ממקום המגורים במקרה הצורך[3]. עטיית מסכה - בעקבות דרישת הנציבות, אנשים שעקב המוגבלות שלהם (למשל מוגבלות נפשית) אינם מסוגלים לעטות מסכה - הוחרגו מחובה זו. , וההחרגה איפשרה להם לצאת מביתם למקומות ציבוריים[4]. בנוסף גובשה במשרד הבריאות לבקשתנו הנחייה המאפשרת לנותן שירות להסיר את המסכה לבקשת אנשים עם מוגבלות בשמיעה, מאחר והם משתמשים בקריאת שפתיים והמסכה מקשה עליהם להבין את הסובבים אותם[5]. דברי חקיקה נוספים שבהם הייתה התייחסות מיוחדת לאנשים עם מוגבלות – נקבע שאנשים עם מוגבלות לא יחויבו לשהות במקום בידוד מטעם המדינה, אם המקום אינו נגיש להם או שהשהיה במקום עלולה לגרום להם נזק[6]; נקבע כי אדם עם מוגבלות ומלווהו לא חבים בחובת שמירת המרחק אחד מן השני[7], בתקנות הנוגעות לטיסות בתקופת הקורונה הוכנסו הוראות הנוגעות להתאמת שירות לאנשים עם מוגבלות כגון התאמת נהלים ומידע[8], ונקבע כי עבור אדם עם מוגבלות ניתן להכניס משלוח לביתו (ולא להניח בפתח הדלת) אם הוא זקוק לכך בשל מוגבלותו[9]. קידום זכויות של אנשים עם מוגבלות בגופים בין משרדיים אחד מערכי היסוד במהפכת שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות ובאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות שישראל אשררה, הוא שיתוף אנשים עם מוגבלות וארגוניהם בתהליכי קבלת החלטות. עקרון זה הוא נר לרגלינו בנציבות. אנו רואים יתרונות רבים לפעילות בין משרדית, בין מגזרית ובשיתוף הציבור. בתקופת משבר הקורונה פעלנו ואנו פועלים במסגרות שונות . דוגמא בולטת לכך היא הקמה של שולחן עגול בין מגזרי ופעולות שיתוף ציבור. במהלך משבר הקורונה פעל שולחן עגול בינמגזרי בנושא אנשים עם מוגבלות, כחלק מהשותפות הבינמגזרית שמוביל משרד ראש הממשלה. בשולחן זה השתתפו משרדי ממשלה, ארגונים, קרנות ואנשים עם מוגבלות. השולחן הובל על-ידי מר אברמי טורם, נציב שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים, וד"ר הלה הדס, מנכ"לית אנוש העמותה הישראלית לבריאות הנפש. בשולחן הוצפו ורוכזו בעיות רבות הנוגעות לאנשים עם מוגבלות ולחלקן ניתנו פתרונות על ידי המשרדים השונים תוך כדי המשבר. כמו כן הופקו על ידי משתתפי השולחן מסמכי המלצות הנוגעים לתחומי חיים שונים של אנשים עם מוגבלות. לאורך כל ההמלצות הובהר הצורך והחשיבות בתיאום בין-משרדי בנושאים ובנהלים שונים הנוגעים לאנשים עם מוגבלות, והודגשה חשיבות ההסברה לנותני שירותים וגורמי האכיפה אודות אנשים עם מוגבלות והמענים הייחודים[10]. שמירה על זכויות אנשים עם מוגבלות בתחום התעסוקה תקופת החירום התאפיינה ועדיין מתאפיינת בין היתר בקושי רב העומד בפני מעסיקים להמשיך ולנהל את מקום העבודה באופן שגרתי, לקבל ולהעסיק עובדים, והיא מקשה מאוד על מציאת עבודה והשתלבות בה באופן ארוך טווח ויציב. למרבה הצער, הראשונים להיפגע ממצב בלתי ידוע ושברירי זה הם אנשים עם מוגבלות. מממצאים שאספה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עלה כי 65% מהאנשים עם מוגבלות שהשיבו לסקר הוצאו לחל"ת, פוטרו או שהופסקה פעילותם העסקית בשיאו של המשבר. משאלון שנערך בקרב מעסיקים עלה כי הוצאו לחל"ת פי 3.8 אנשים עם מוגבלות ביחס לאנשים ללא מוגבלות. הנציבות נענתה לצרכים שעלו מן השטח במספר מובנים: עבודה בינמשרדית בתחום התעסוקה – לדוגמא, הנציבות פעלה מול נציבות שירות המדינה לוודא שוויון זכויות של עובדים עם מוגבלות בקביעת רשימת העובדים החיוניים בהתאם לתפקידם וליכולותיהם. נציבות שירות המדינה הוציאה הנחיות בנוגע לחשיבות הגיוון התעסוקתי גם בתקופה זו[11]. סיוע, ייעוץ וייצוג מול מעסיקים - הנציבות העמידה לרשות הפונים, אנשים עם מוגבלות, ארגונים התומכים בהם, ומעסיקים, מענה מידי של אנשי מקצוע ועורכי דין לפרשנות ויישום התקנות והסכמי העבודה, ייעוץ וחשיבה משותפת על האפשרויות ועל דרכי ההתמודדות המיטביות. כמו כן, במקרים שבהם החליטו מעסיקים להוציא עובדים לחלת או לפטרם, דרשה הנציבות כי עובדים עם מוגבלות יוצאו לחל"ת אחרונים, ומנעה ניסיונות לנצל את מצב החירום כדי לפטרם בעילה של צמצומים עקב המשבר. כמו כן דאגנו כי בעת החזרת העובדים לעבודה עם סיום הסגר, יוחזרו גם עובדים עם מוגבלות. סיכום המשבר חידד את חשיבות קיומה של הנציבות כגורם ממשלתי הפועל כדי להגן ולשמור על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים, בשגרה וביתר שאת בשעות חרום. עם התמשכותו של משבר הקורונה הנציבות ממשיכה לעמוד על המשמר ולדאוג לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. אנו מזמינים אתכם להתייעץ עמנו בסוגיות הקשורות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בטלפון 6763* או דוא"ל pniotnez@justice.gov.il. [1] חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020. [2] סעיף 4(ב) לחוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020. [3] תקנה 2(א)(20) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות), תש"ף-2020 (להלן: "תקנות הגבלת פעילות"). [4] ראו סעיף 3ה(ב)(2) לצו בריאות העם, לעיל ה"ש 2; תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020 (להלן: "תקנות התעופה"). [5] הנחייה של פרופ' איתמר גרוטו שניתן למצוא באתר משרד הבריאות כאן https://govextra.gov.il/media/19799/mmk-243953320.pdf [6] ס' 2(א1)(3) לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה), תש"ף-2020. [7] ראו תקנה 1 לתקנות הגבלת פעילות, לעיל ה"ש 6; ראו תקנות התעופה, לעיל ה"ש 7. [8] ראו תקנות התעופה, לעיל ה"ש 7. [9] ראו תקנה 11 לתקנות הגבלת פעילות, לעיל ה"ש 6. [10] https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/multisector_committee_recommendations_corona [11] הנחיה 03.23 של נציב שירות המדינה מיום 2 לאפריל 2020. שניתן למצוא באתר נציבות שירות המדינה בקישור https://www.gov.il/he/departments/policies/guide_line_0323.