יום ד', ט’ באייר תשפ”א
    אתר הבית  |  יו-טיוב  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  פייסבוק  |  משולחן היו"ר  
 
 
 
 
 
 
הסמכה בימי הקורונה
כך עם לחיצות כתף ולא יד – אך עם מורל גבוה גם בעת קשה – ראש הלשכה במעמד הענקת תעודות הסמכה למצטרפות והמצטרפים החדשים לשורות המקצוע – כאן ולמעלה באלבום הצילומים הנעים * צילם: יוסי זמיר * וראו עוד הנחיות בנושא מתמחים - הקישו כאן
תגובות: 0   צפיות: 63
 
הסמכה נובמבר 2020: המסכה לא מסתירה התרגשות
הם הגיעו גם בימי הקורונה עם בני המשפחות לאירוע משמעותי שהופך חלק מן האלבום המשפחתי לשנים: הסמכה, קבלת רישיון, יציאה לדרך מקצועית וסיפור חיים של עריכת דין * ראש הלשכה אבי חימי ויו"ר ועד המחוז עו"ד אשר אקסלרד היו שם בין בכירי הועד כדי להעניק את התעודה ולאחל לנרגשים הצלחה רבה בדרכם * צילומים כאן ובאלבום הצילומים הנעים- יוסי זמיר
תגובות: 0   צפיות: 39
 
כך מחבר צוות המחוז בין מחפשות ומחפשי עבודה לבין אלה הרוצים יד נוספת במשרד
עו"ד לילך נחמיה מביאה מידע על סיפור הצלחה שחיבר בין שתי עורכות דין במשרד פעיל - עו"ד שירה פדידה המעסיקה (בצילום) ועו"ד גליה עדרי שחיפשה מקום עבודה מאתגר ומעריך* השתיים מדברות על החשיבות של מציאת התאמה * במערך ההשתלמויות הנמשך במחוז – העמקת ידע גם על ניהול קבלת החלטות בחיי העבודה
תגובות: 0   צפיות: 112
 
 
 
 
על איסור זנות - הגנת סייבר - והרבה יותר מכך
דו"ח ייעוץ וחקיקה לשנת 2019 מתפרסם, זו השנה השנייה, ביוזמת ובהכנת המחלקה לניהול ותפקידים מיוחדים בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי *במסגרת הדו"ח מוצגים היבטים רוחביים בפעילותה של ייעוץ וחקיקה בשנת 2019, נושאים בולטים בעבודת המחלקות השונות וכן תמונת מצב של ההון האנושי בייעוץ וחקיקה
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
זה הקול בשבילך * נפגעי עבירה בראי בית המשפט העליון * כבוד השופטת ענת ברון, בית המשפט העליון
צפו כאן - מתוך דיוני הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, תחום נפגעי עבירה בפרקליטות המדינה והסיוע המשפטי במשרד המשפטים * בכנס בנושא: על זכויות נפגעי עבירה במשפט הישראלי
תגובות: 0   צפיות: 29
 
 
 
 
מה בין אמנות הליטיגציה והלחימה הסינית או: להמציא את עצמי מחדש
במדורנו "מצטרפים חדשים מדברים" מביאה עו"ד שגית בן ישי את המסר של עו"ד גד לוי-גולן (בצילום)* הגיע לעריכת הדין לאחר מסע דילוגים בין-יבשתי ופעילות עסקית רב תחומית ומשתף אותנו במה שהניע אותו להחליף את עיסוקיו, בדרך, בבחירת התמחות ובתקוות לעתיד
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 346
 
 
 
 
בידיים שלהן - על החזרת השליטה לנפגעות תקיפה מינית
עו"ד איילת רזין בית-אור, יועצת משפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית - על התיקון לחוק בתי המשפט (מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעת נזיקין בשל עבירות מין)
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 29
 
עו"ד ליאור בן-ארי (בצילום) על הצורך בשינוי בפסיקה באשר למסרים שנועדו לפגוע ויכולת המעלה אותם להסתתר * צילום: תומר שלום

מדי פעם עולה לכותרות פרשייה שבמסגרתה גולש השתלח באינטרנט באדם אחר או בעסק מסחרי, ונתבע בתביעת לשון הרע. לעיתים הפרשה מגיעה עד כדי מעצר של המעורבים וניהול משפט פלילי נגדם. גם למקרים חריגים פחות, בהם מתבצעות הכפשות אנונימיות ברשת, יש פוטנציאל לגרום לטלטלה קשה לעסקים ולאנשים מן השורה. לצערי, נכון להיום, הפסיקה בישראל אינה מאפשרת להגיע אל המכפישים ולמצות עימם את הדין. מול אותם נפגעים, העותרים לחשיפת פרטי המכפישים, ניצבת "הלכת רמי מור" – בה נדחתה בקשת תובע להורות לספקית אינטרנט לחשוף את פרטיו של גולש אנונימי, כדי להגיש נגדו תביעה לפיצוי בגין לשון הרע. בהלכה זו קבע בית המשפט העליון, כי יש לתת עדיפות לזכות לאנונימיות בהקשר זה, על בסיס הזכות לחופש הביטוי והזכות לפרטיות. העובדה שמדובר בפרסומים ברשת האינטרנט מחדדים, כך נקבע, את הצורך בשמירה על אנונימיות המפרסם, מתוקף היותה של הרשת כלי דמוקרטי ועל מנת למנוע פגיעה בחופש הביטוי במרחב הווירטואלי. כך, הפכה רשת האינטרנט מכלי לגיטימי להבעת דעות וביקורת, לכר פורה לפרסומים קיצוניים וחריגים, הכפשות ושקרים, שמטרתם לפגוע אישית ועסקית במושא הפרסומים. על אף קריאות רבות שנעשו בעניין זה למחוקק, ה"חסינות" דה פקטו למפרסמי פוסטים אנונימיים נותרה בעינה. בהחלטה שניתנה לאחרונה, נדונה השאלה האם יש לחשוף פרטים של שולחי הודעות "ספאם", שנשלחו באופן אנונימי. התביעה הוגשה על ידי עורך דין, שקיבל הודעת ספאם המציעה לו להתקשר עם חברה לשירותים פיננסיים. עורך הדין דרש מחברת הסלולר לחשוף את פרטי שולחת ההודעה וסורב. בית המשפט קבע, שהלכת 'רמי מור' אינה חלה על הודעות מסוג זה, וכי יש לחייב חברת סלולר או ספקית אינטרנט למסור את פרטי שולח ההודעה. השופט נימק את החלטתו בכך שלא ניתן לראות פרסום בעל מסר שיווקי כחוסה תחת "חופש הביטוי" במובנו החוקתי, כשמטרתו היא עשיית רווח כספי או קידום אינטרס אישי-עסקי. לטעמי, לא ניתן לטעון שפרסום פוסטים וטוקבקים הנעשה, לפחות בחלק מהמקרים, על ידי מתחרים או עובדים לשעבר - נובע ממניעים טהורים וחפים מאינטרסים עסקיים. משכך, אין כל סיבה להמשיך ולהגן על זהותם במקרים שכאלו. מבחינה פרקטית, פתרון משפטי לקושי בחשיפת פרטים של מפרסם לשון הרע באופן אנונימי, כבר קיים. התיקון האחרון לחוק זכות יוצרים מתיר לדרוש ממי שמחזיק בפרטי מידע (לדוגמא – ספק אינטרנט) לחשוף את זהותו של מפר אנונימי - וזאת על מנת שניתן יהיה לנקוט נגדו בהליכים משפטיים. טרם מתן החלטה בבקשה שכזו ולפני חשיפת פרטיו למבקש, רשאי בית המשפט לאפשר למפר זכויות היוצרים להגיב לבקשה. רק לאחר שהוכח כי קיים בסיס ראייתי להפרה הנטענת וקיים סיכוי טוב שהתביעה תתקבל, רשאי בית המשפט להורות על חשיפת הפרטים המבוקשים. חוק איסור לשון הרע דורש שינוי ברוח זו, כך שבנסיבות מסוימות, גם עסקים ואנשים פרטיים יהיו זכאים לקבל את פרטי המפרסמים האנונימיים ולממש את זכותם לפנות לערכאות נגדם. הכותב הינו עורך דין המתמחה בקניין רוחני ודיני אינטרנט.