יום ד', ט’ באייר תשפ”א
    אתר הבית  |  יו-טיוב  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  פייסבוק  |  משולחן היו"ר  
 
 
 
 
 
 
הסמכה בימי הקורונה
כך עם לחיצות כתף ולא יד – אך עם מורל גבוה גם בעת קשה – ראש הלשכה במעמד הענקת תעודות הסמכה למצטרפות והמצטרפים החדשים לשורות המקצוע – כאן ולמעלה באלבום הצילומים הנעים * צילם: יוסי זמיר * וראו עוד הנחיות בנושא מתמחים - הקישו כאן
תגובות: 0   צפיות: 63
 
הסמכה נובמבר 2020: המסכה לא מסתירה התרגשות
הם הגיעו גם בימי הקורונה עם בני המשפחות לאירוע משמעותי שהופך חלק מן האלבום המשפחתי לשנים: הסמכה, קבלת רישיון, יציאה לדרך מקצועית וסיפור חיים של עריכת דין * ראש הלשכה אבי חימי ויו"ר ועד המחוז עו"ד אשר אקסלרד היו שם בין בכירי הועד כדי להעניק את התעודה ולאחל לנרגשים הצלחה רבה בדרכם * צילומים כאן ובאלבום הצילומים הנעים- יוסי זמיר
תגובות: 0   צפיות: 39
 
כך מחבר צוות המחוז בין מחפשות ומחפשי עבודה לבין אלה הרוצים יד נוספת במשרד
עו"ד לילך נחמיה מביאה מידע על סיפור הצלחה שחיבר בין שתי עורכות דין במשרד פעיל - עו"ד שירה פדידה המעסיקה (בצילום) ועו"ד גליה עדרי שחיפשה מקום עבודה מאתגר ומעריך* השתיים מדברות על החשיבות של מציאת התאמה * במערך ההשתלמויות הנמשך במחוז – העמקת ידע גם על ניהול קבלת החלטות בחיי העבודה
תגובות: 0   צפיות: 112
 
 
 
 
על איסור זנות - הגנת סייבר - והרבה יותר מכך
דו"ח ייעוץ וחקיקה לשנת 2019 מתפרסם, זו השנה השנייה, ביוזמת ובהכנת המחלקה לניהול ותפקידים מיוחדים בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי *במסגרת הדו"ח מוצגים היבטים רוחביים בפעילותה של ייעוץ וחקיקה בשנת 2019, נושאים בולטים בעבודת המחלקות השונות וכן תמונת מצב של ההון האנושי בייעוץ וחקיקה
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
זה הקול בשבילך * נפגעי עבירה בראי בית המשפט העליון * כבוד השופטת ענת ברון, בית המשפט העליון
צפו כאן - מתוך דיוני הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, תחום נפגעי עבירה בפרקליטות המדינה והסיוע המשפטי במשרד המשפטים * בכנס בנושא: על זכויות נפגעי עבירה במשפט הישראלי
תגובות: 0   צפיות: 29
 
 
 
 
מה בין אמנות הליטיגציה והלחימה הסינית או: להמציא את עצמי מחדש
במדורנו "מצטרפים חדשים מדברים" מביאה עו"ד שגית בן ישי את המסר של עו"ד גד לוי-גולן (בצילום)* הגיע לעריכת הדין לאחר מסע דילוגים בין-יבשתי ופעילות עסקית רב תחומית ומשתף אותנו במה שהניע אותו להחליף את עיסוקיו, בדרך, בבחירת התמחות ובתקוות לעתיד
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 346
 
 
 
 
עו"ד איילת רזין בית-אור, יועצת משפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית - על התיקון לחוק בתי המשפט (מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעת נזיקין בשל עבירות מין)

"מרבים לדבר על איזון בין זכויות החשוד או הנאשם לבין זכויות הציבור. מבחינת אופן התייחסותו של השומע, נושא עמו ניסוח זה דימוי של פרט נרדף (החשוד או הנאשם) מול עוצמת 'גוליית' החברתי, אח גדול קולקטיבי אדיר, המניף, כביכול, את אגרופו. אולם תיאור כאמור אינו נותן בהכרח את דעתו למציאות לאשורה: העבריין האלים, האנס, השודד, האדם הפזיז המסכן חיי אדם, הם האיום המיידי, התדיר והאפקטיבי על הקורבן חסר הישע, שהחברה אינה יכולה או אינה מסוגלת להגן עליו בעת צרה; על-פי רוב היא נחלצת לפעולה רק לאחר מעשה, ולעתים קרובות גם מאוחר מדי. במילים אחרות, האיזון אינו, למעשה, בין ציבור אנונימי ורב-כוח לבין החשוד או הנאשם, אלא בין מי שמואשם בעבירה וממשיך להיות מסוכן לחברה ולפרטים שבה לבין קורבן העבירה בפועל או בכוח ומי שהיה עד לעבירה.... חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו נושא עמו בשורה חוקתית חקוקה לכל פרט בחברה, אולם בשורה זו נועדה לכל החברה ולא רק לעבריינים שבה. קורבן העבירה בפועל ובכוח וכל אזרח תמים-דרך זכאים הגנה על כבודם ועל חירותם מפני פחד, אימה ופגיעה, לא פחות מן הנאשם. זכותה של אישה שלא לשוב ולהיות מושא למכות ולהשפלות אינה פחותה מזכות בעלה המכה לחירותו. זכותה של צעירה הנעה לתומה בדרכים שלא להיות קורבן לאונס נוסף, אינה פחותה מזכות הנאשם שלא להיעצר... הקניית זכויות מכוח חוק היסוד דינה שתחול על הכל, האזרח והגר, התושב והמבקר, הנאשם והקרבן".[1] דברים נכוחים אלה של נשיא בית המשפט העליון דאז, כב' השופט שמגר, משקפים עמדה פורצת דרך (בוודאי בשנת 1995 בהם נכתבו) לנקודת האיזון בין זכויותיהם של החשוד או הנאשם לבין זכויות הציבור ונפגע העבירה, כנובע מ'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו'. אמנם מאז נחקק חוק זכויות נפגעי עבירה, נחקקו תיקונים והתאמות בסדרי הדין והראיות אשר נועדו להקל על נפגעת[2] עבירת מין למסור עדותה, אך רחוקה הדרך מלומר כי לנפגעת זכות להליך הוגן המגיעה למיצוי. כידוע, נפגעת העבירה, בהיותה 'עדה' בלבד בהליך הפלילי, אינה זכאית לייצוג, אינה זכאית לעיין בחומרי החקירה (לעיתים היא אינה זכאית לעיין בכתב האישום!) ואין לה זכות הכרעה בצמתי קבלת החלטות. ההליך הפלילי במתכונתו הקיימת, יש בו כדי לשחזר במידה רבה את תחושותיה של הנפגעת, בעת הפגיעה- חוסר שליטה, חוסר וודאות, פגיעה בפרטיות וחוסר אונים. בשל נוסח החוק הדורש 'הסכמה' צריכה הנפגעת, במידה רבה, להוכיח כי היא לא הביאה על עצמה את הפגיעה המינית. אופייה ואורח חייה נבחנים, היא נדרשת לשתף ולחשוף פרטים אינטימיים ביותר אודות חייה ואמינותה מוטלת בספק. לא בכדי רק מיעוטם של הנפגעות והנפגעים פונים למשטרה, בתלונה על הפגיעה שעברו.[3] גם נתוני ההעמדה לדין בעבירות מין הנם נמוכים מאוד ועומדים על כ-15% בלבד. מכאן חשיבותה היתרה של התביעה הנזיקית, לאחר הרשעה בפלילים. בעוד שבהליך הפלילי הנפגעת כלל אינה צד להליך על כל המשתמע מכך, וממילא מטרתו אינה לפצות את מי שניזוקה מן העבירה, הרי שאת ההליך הנזיקי מניעה הנפגעת בעצמה, התנהלותו תלויה בה ותכליתו- ככל שתמצא אחריות לנזק- היא לפצותה בגינו. על כן הנתונים הדלים הקיימים אודות מיעוט הגשת תביעות נזיקיות לאחר הרשעה בהליך פלילי[4], יש בהם כדי להתריע על העדר נגישות של אמצעי זה אף כי, כאמור, שאלת החבות כבר אינה במחלוקת- ומכאן הצעת החוק. תיקון חוק בתי המשפט הנוגע לחוות דעת מומחה, נועד למנוע מצב בו הנפגעת נדרשת להגיש חוות דעת מטעמה, לאחר מכן, להעמיד עצמה לחקירה של מומחה מטעם הצד שכנגד, ולעיתים, כשיתקשה בית המשפט להכריע בין העמדות- היא תעמוד לחקירה של מומחה שלישי, הפעם מטעם בית המשפט. למותר לציין כי מדובר בחקירות הנוגעות בנושאים הפרטיים והאינטימיים ביותר אשר ניתן להעלות על הדעת. הצעת החוק הוגשה על ידי חה"כ איילת נחמיאס ורבין ומוזגה עם הצעת חוק ממשלתית דומה אך קיבלה את נוסחה הסופי לאחר דיון בוועדה והדגשת החשיבות של מתן אפשרות בחירה לנפגעת עבירת מין. הבחירה, מחזירה לנפגעת את השליטה שנלקחה ממנה על חייה- על ידי הפוגע, על ידי ההליך הפלילי שהיא לא צד לו- וזהו עקרון יסוד בסיוע לנפגעות ונפגעים בהשבת חייהם למסלולם. ההצעה מקנה, הלכה למעשה, יתרון דיוני לתובעת בהליך נזיקי אשר תהיה רשאית לבחור במומחה מטעם בית המשפט או מומחה מטעמה. אותה האפשרות לא תעמוד לנתבע, והוא יוכל להגיש חוות דעת מטעמו, רק באישור בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו. לאחרונה עבר החוק במליאה והוא היום חלק מספר החוקים של ישראל. משרד המשפטים, וועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, פורום נפגעי עבירה בלשכת עורכי הדין- נרתמו כולם ליוזמה של חה"כ נחמיאס ורבין מתוך הכרה בחשיבות הנושא ומשמעותו לא רק למיצוי זכויותיה של נפגעת עבירת מין, כי אם לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט. זהו צעד ראשון, פורץ דרך, לקראת הכרה במעמדם של נפגעי עבירה בכלל, ונפגעות עבירות מין בפרט, בהליכים משפטיים, כחלק מתהליך החלמתם וכחלק מהמאבק החברתי באלימות מינית ומיגורה. [1] דנ"פ 2316/95 גנימאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(4) 589 (1995) [2] מטעמי נוחות, ננקוט בלשון נקבה, אך האמור מתייחס גם, כמובן, לנפגעי עבירות מין. [3] על פי נתוני דו"ח איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית לשנת 2017- רק 13.7% מן הפונות והפונים שהגיעו למרכזי הסיוע במהלך שנת 2016, הגישו תלונה במשטרה. [4] בדיון שנערך לאחרונה בועדת חוקה של הכנסת, ציינה נציגת משרד המשפטים כי מצאה סה"כ 15 פסקי דין בכלל המאגרים של תביעות נזיקיות בגין פגיעות מיניות, שהוגשו לאחר הרשעה בפלילים.