"מרבים לדבר על איזון בין זכויות החשוד או הנאשם לבין זכויות הציבור. מבחינת אופן התייחסותו של השומע, נושא עמו ניסוח זה דימוי של פרט נרדף (החשוד או הנאשם) מול עוצמת 'גוליית' החברתי, אח גדול קולקטיבי אדיר, המניף, כביכול, את אגרופו.
אולם תיאור כאמור אינו נותן בהכרח את דעתו למציאות לאשורה: העבריין האלים, האנס, השודד, האדם הפזיז המסכן חיי אדם, הם האיום המיידי, התדיר והאפקטיבי על הקורבן חסר הישע, שהחברה אינה יכולה או אינה מסוגלת להגן עליו בעת צרה; על-פי רוב היא נחלצת לפעולה רק לאחר מעשה, ולעתים קרובות גם מאוחר מדי. במילים אחרות, האיזון אינו, למעשה, בין ציבור אנונימי ורב-כוח לבין החשוד או הנאשם, אלא בין מי שמואשם בעבירה וממשיך להיות מסוכן לחברה ולפרטים שבה לבין קורבן העבירה בפועל או בכוח ומי שהיה עד לעבירה....
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו נושא עמו בשורה חוקתית חקוקה לכל פרט בחברה, אולם בשורה זו נועדה לכל החברה ולא רק לעבריינים שבה. קורבן העבירה בפועל ובכוח וכל אזרח תמים-דרך זכאים הגנה על כבודם ועל חירותם מפני פחד, אימה ופגיעה, לא פחות מן הנאשם. זכותה של אישה שלא לשוב ולהיות מושא למכות ולהשפלות אינה פחותה מזכות בעלה המכה לחירותו. זכותה של צעירה הנעה לתומה בדרכים שלא להיות קורבן לאונס נוסף, אינה פחותה מזכות הנאשם שלא להיעצר... הקניית זכויות מכוח חוק היסוד דינה שתחול על הכל, האזרח והגר, התושב והמבקר, הנאשם והקרבן".[1]
דברים נכוחים אלה של נשיא בית המשפט העליון דאז, כב' השופט שמגר, משקפים עמדה פורצת דרך (בוודאי בשנת 1995 בהם נכתבו) לנקודת האיזון בין זכויותיהם של החשוד או הנאשם לבין זכויות הציבור ונפגע העבירה, כנובע מ'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו'.
אמנם מאז נחקק חוק זכויות נפגעי עבירה, נחקקו תיקונים והתאמות בסדרי הדין והראיות אשר נועדו להקל על נפגעת[2] עבירת מין למסור עדותה, אך רחוקה הדרך מלומר כי לנפגעת זכות להליך הוגן המגיעה למיצוי.
כידוע, נפגעת העבירה, בהיותה 'עדה' בלבד בהליך הפלילי, אינה זכאית לייצוג, אינה זכאית לעיין בחומרי החקירה (לעיתים היא אינה זכאית לעיין בכתב האישום!) ואין לה זכות הכרעה בצמתי קבלת החלטות. ההליך הפלילי במתכונתו הקיימת, יש בו כדי לשחזר במידה רבה את תחושותיה של הנפגעת, בעת הפגיעה- חוסר שליטה, חוסר וודאות, פגיעה בפרטיות וחוסר אונים.
בשל נוסח החוק הדורש 'הסכמה' צריכה הנפגעת, במידה רבה, להוכיח כי היא לא הביאה על עצמה את הפגיעה המינית. אופייה ואורח חייה נבחנים, היא נדרשת לשתף ולחשוף פרטים אינטימיים ביותר אודות חייה ואמינותה מוטלת בספק. לא בכדי רק מיעוטם של הנפגעות והנפגעים פונים למשטרה, בתלונה על הפגיעה שעברו.[3] גם נתוני ההעמדה לדין בעבירות מין הנם נמוכים מאוד ועומדים על כ-15% בלבד.
מכאן חשיבותה היתרה של התביעה הנזיקית, לאחר הרשעה בפלילים. בעוד שבהליך הפלילי הנפגעת כלל אינה צד להליך על כל המשתמע מכך, וממילא מטרתו אינה לפצות את מי שניזוקה מן העבירה, הרי שאת ההליך הנזיקי מניעה הנפגעת בעצמה, התנהלותו תלויה בה ותכליתו- ככל שתמצא אחריות לנזק- היא לפצותה בגינו.
על כן הנתונים הדלים הקיימים אודות מיעוט הגשת תביעות נזיקיות לאחר הרשעה בהליך פלילי[4], יש בהם כדי להתריע על העדר נגישות של אמצעי זה אף כי, כאמור, שאלת החבות כבר אינה במחלוקת- ומכאן הצעת החוק.
תיקון חוק בתי המשפט הנוגע לחוות דעת מומחה, נועד למנוע מצב בו הנפגעת נדרשת להגיש חוות דעת מטעמה, לאחר מכן, להעמיד עצמה לחקירה של מומחה מטעם הצד שכנגד, ולעיתים, כשיתקשה בית המשפט להכריע בין העמדות- היא תעמוד לחקירה של מומחה שלישי, הפעם מטעם בית המשפט. למותר לציין כי מדובר בחקירות הנוגעות בנושאים הפרטיים והאינטימיים ביותר אשר ניתן להעלות על הדעת.
הצעת החוק הוגשה על ידי חה"כ איילת נחמיאס ורבין ומוזגה עם הצעת חוק ממשלתית דומה אך קיבלה את נוסחה הסופי לאחר דיון בוועדה והדגשת החשיבות של מתן אפשרות בחירה לנפגעת עבירת מין. הבחירה, מחזירה לנפגעת את השליטה שנלקחה ממנה על חייה- על ידי הפוגע, על ידי ההליך הפלילי שהיא לא צד לו- וזהו עקרון יסוד בסיוע לנפגעות ונפגעים בהשבת חייהם למסלולם.
ההצעה מקנה, הלכה למעשה, יתרון דיוני לתובעת בהליך נזיקי אשר תהיה רשאית לבחור במומחה מטעם בית המשפט או מומחה מטעמה. אותה האפשרות לא תעמוד לנתבע, והוא יוכל להגיש חוות דעת מטעמו, רק באישור בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו.
לאחרונה עבר החוק במליאה והוא היום חלק מספר החוקים של ישראל. משרד המשפטים, וועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, פורום נפגעי עבירה בלשכת עורכי הדין- נרתמו כולם ליוזמה של חה"כ נחמיאס ורבין מתוך הכרה בחשיבות הנושא ומשמעותו לא רק למיצוי זכויותיה של נפגעת עבירת מין, כי אם לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט.
זהו צעד ראשון, פורץ דרך, לקראת הכרה במעמדם של נפגעי עבירה בכלל, ונפגעות עבירות מין בפרט, בהליכים משפטיים, כחלק מתהליך החלמתם וכחלק מהמאבק החברתי באלימות מינית ומיגורה.
[1] דנ"פ 2316/95 גנימאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(4) 589 (1995)
[2] מטעמי נוחות, ננקוט בלשון נקבה, אך האמור מתייחס גם, כמובן, לנפגעי עבירות מין.
[3] על פי נתוני דו"ח איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית לשנת 2017- רק 13.7% מן הפונות והפונים שהגיעו למרכזי הסיוע במהלך שנת 2016, הגישו תלונה במשטרה.
[4] בדיון שנערך לאחרונה בועדת חוקה של הכנסת, ציינה נציגת משרד המשפטים כי מצאה סה"כ 15 פסקי דין בכלל המאגרים של תביעות נזיקיות בגין פגיעות מיניות, שהוגשו לאחר הרשעה בפלילים.#_lt#div style="text-align#_sc# right;"#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#em#_gt#"מרבים לדבר על איזון בין זכויות החשוד או הנאשם לבין זכויות הציבור. מבחינת אופן התייחסותו של השומע, נושא עמו ניסוח זה דימוי של פרט נרדף (החשוד או הנאשם) מול עוצמת 'גוליית' החברתי, אח גדול קולקטיבי אדיר, המניף, כביכול, את אגרופו.#_lt#/em#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#em#_gt# אולם תיאור כאמור אינו נותן בהכרח את דעתו למציאות לאשורה#_sc# העבריין האלים, האנס, השודד, האדם הפזיז המסכן חיי אדם, הם האיום המיידי, התדיר והאפקטיבי על הקורבן חסר הישע, שהחברה אינה יכולה או אינה מסוגלת להגן עליו בעת צרה; על-פי רוב היא נחלצת לפעולה רק לאחר מעשה, ולעתים קרובות גם מאוחר מדי.#_lt#/em#_gt##_lt#em#_gt# #_lt#/em#_gt##_lt#em#_gt#במילים אחרות, האיזון אינו, למעשה, בין ציבור אנונימי ורב-כוח לבין החשוד או הנאשם, אלא בין מי שמואשם בעבירה וממשיך להיות מסוכן לחברה ולפרטים שבה לבין קורבן העבירה בפועל או בכוח ומי שהיה עד לעבירה.... #_lt#/em#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#em#_gt#חוק-יסוד#_sc# כבוד האדם וחירותו נושא עמו בשורה חוקתית חקוקה לכל פרט בחברה, אולם בשורה זו נועדה לכל החברה ולא רק לעבריינים שבה. קורבן העבירה בפועל ובכוח וכל אזרח תמים-דרך זכאים הגנה על כבודם ועל חירותם מפני פחד, אימה ופגיעה, לא פחות#_lt#/em#_gt##_lt#em#_gt# #_lt#/em#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#em#_gt##_lt#strong#_gt#מן הנאשם. זכותה של אישה שלא לשוב ולהיות מושא למכות ולהשפלות אינה פחותה מזכות בעלה המכה לחירותו. זכותה של צעירה הנעה לתומה בדרכים שלא להיות קורבן לאונס נוסף, אינה פחותה מזכות הנאשם שלא להיעצר... הקניית זכויות מכוח חוק היסוד דינה שתחול על הכל, האזרח והגר, התושב והמבקר, הנאשם והקרבן".#_lt#a target="_blank" href="../resources/plugins/tinymce/plugins/paste/pasteword.htm#_ftn1" target="_blank"#_gt#[1]#_lt#/a#_gt##_lt#/strong#_gt# #_lt#/em#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt#דברים נכוחים אלה של נשיא בית המשפט העליון דאז, כב' השופט שמגר, משקפים עמדה פורצת דרך (בוודאי בשנת 1995 בהם נכתבו) לנקודת האיזון בין זכויותיהם של החשוד או הנאשם לבין זכויות הציבור ונפגע העבירה, כנובע מ'חוק יסוד#_sc# כבוד האדם וחירותו'.#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#אמנם מאז נחקק חוק זכויות נפגעי עבירה, נחקקו תיקונים והתאמות בסדרי הדין והראיות אשר נועדו להקל על נפגעת#_lt#a target="_blank" href="../resources/plugins/tinymce/plugins/paste/pasteword.htm#_ftn2" target="_blank"#_gt#[2]#_lt#/a#_gt# עבירת מין למסור עדותה, אך רחוקה הדרך מלומר כי לנפגעת זכות להליך הוגן המגיעה למיצוי.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#כידוע, נפגעת העבירה, בהיותה 'עדה' בלבד בהליך הפלילי, אינה זכאית לייצוג, אינה זכאית לעיין בחומרי החקירה (לעיתים היא אינה זכאית לעיין בכתב האישום!) ואין לה זכות הכרעה בצמתי קבלת החלטות. ההליך הפלילי במתכונתו הקיימת, יש בו כדי לשחזר במידה רבה את תחושותיה של הנפגעת, בעת הפגיעה- חוסר שליטה, חוסר וודאות, פגיעה בפרטיות וחוסר אונים.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# בשל נוסח החוק הדורש 'הסכמה' צריכה הנפגעת, במידה רבה, להוכיח כי היא לא הביאה על עצמה את הפגיעה המינית. אופייה ואורח חייה נבחנים, היא נדרשת לשתף ולחשוף פרטים אינטימיים ביותר אודות חייה ואמינותה מוטלת בספק. לא בכדי רק מיעוטם של הנפגעות והנפגעים פונים למשטרה, בתלונה על הפגיעה שעברו.#_lt#a target="_blank" href="../resources/plugins/tinymce/plugins/paste/pasteword.htm#_ftn3" target="_blank"#_gt#[3]#_lt#/a#_gt# גם נתוני ההעמדה לדין בעבירות מין הנם נמוכים מאוד ועומדים על כ-15% בלבד.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#מכאן חשיבותה היתרה של התביעה הנזיקית, לאחר הרשעה בפלילים. בעוד שבהליך הפלילי הנפגעת כלל אינה צד להליך על כל המשתמע מכך, וממילא מטרתו אינה לפצות את מי שניזוקה מן העבירה, הרי שאת ההליך הנזיקי מניעה הנפגעת בעצמה, התנהלותו תלויה בה ותכליתו- ככל שתמצא אחריות לנזק- היא לפצותה בגינו.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#על כן הנתונים הדלים הקיימים אודות מיעוט הגשת תביעות נזיקיות לאחר הרשעה בהליך פלילי#_lt#a target="_blank" href="../resources/plugins/tinymce/plugins/paste/pasteword.htm#_ftn4" target="_blank"#_gt#[4]#_lt#/a#_gt#, יש בהם כדי להתריע על העדר נגישות של אמצעי זה אף כי, כאמור, שאלת החבות כבר אינה במחלוקת- ומכאן הצעת החוק.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#תיקון חוק בתי המשפט הנוגע לחוות דעת מומחה, נועד למנוע מצב בו הנפגעת נדרשת להגיש חוות דעת מטעמה, לאחר מכן, להעמיד עצמה לחקירה של מומחה מטעם הצד שכנגד, ולעיתים, כשיתקשה בית המשפט להכריע בין העמדות- היא תעמוד לחקירה של מומחה שלישי, הפעם מטעם בית המשפט. למותר לציין כי מדובר בחקירות הנוגעות בנושאים הפרטיים והאינטימיים ביותר אשר ניתן להעלות על הדעת.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הצעת החוק הוגשה על ידי חה"כ איילת נחמיאס ורבין ומוזגה עם הצעת חוק ממשלתית דומה אך קיבלה את נוסחה הסופי לאחר דיון בוועדה והדגשת החשיבות של מתן אפשרות בחירה לנפגעת עבירת מין. הבחירה, מחזירה לנפגעת את השליטה שנלקחה ממנה על חייה- על ידי הפוגע, על ידי ההליך הפלילי שהיא לא צד לו- וזהו עקרון יסוד בסיוע לנפגעות ונפגעים בהשבת חייהם למסלולם.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#ההצעה מקנה, הלכה למעשה, יתרון דיוני לתובעת בהליך נזיקי אשר תהיה רשאית לבחור במומחה מטעם בית המשפט או מומחה מטעמה. אותה האפשרות לא תעמוד לנתבע, והוא יוכל להגיש חוות דעת מטעמו, רק באישור בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt#לאחרונה עבר החוק במליאה והוא היום חלק מספר החוקים של ישראל. משרד המשפטים, וועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, פורום נפגעי עבירה בלשכת עורכי הדין- נרתמו כולם ליוזמה של חה"כ נחמיאס ורבין מתוך הכרה בחשיבות הנושא ומשמעותו לא רק למיצוי זכויותיה של נפגעת עבירת מין, כי אם לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט.#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#זהו צעד ראשון, פורץ דרך, לקראת הכרה במעמדם של נפגעי עבירה בכלל, ונפגעות עבירות מין בפרט, בהליכים משפטיים, כחלק מתהליך החלמתם וכחלק מהמאבק החברתי באלימות מינית ומיגורה.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#strong#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#br#_gt#
#_lt#hr size="1"#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#a target="_blank" href="../resources/plugins/tinymce/plugins/paste/pasteword.htm#_ftnref1" target="_blank"#_gt#[1]#_lt#/a#_gt# דנ"פ 2316/95 #_lt#strong#_gt#גנימאת נ' מדינת ישראל, #_lt#/strong#_gt#פ"ד מט(4) 589 (1995) #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#a target="_blank" href="../resources/plugins/tinymce/plugins/paste/pasteword.htm#_ftnref2" target="_blank"#_gt#[2]#_lt#/a#_gt# מטעמי נוחות, ננקוט בלשון נקבה, אך האמור מתייחס גם, כמובן, לנפגעי עבירות מין.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#a target="_blank" href="../resources/plugins/tinymce/plugins/paste/pasteword.htm#_ftnref3" target="_blank"#_gt#[3]#_lt#/a#_gt# על פי נתוני דו"ח איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית לשנת 2017- רק 13.7% מן הפונות והפונים שהגיעו למרכזי הסיוע במהלך שנת 2016, הגישו תלונה במשטרה.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#a target="_blank" href="../resources/plugins/tinymce/plugins/paste/pasteword.htm#_ftnref4" target="_blank"#_gt#[4]#_lt#/a#_gt# בדיון שנערך לאחרונה בועדת חוקה של הכנסת, ציינה נציגת משרד המשפטים כי מצאה סה"כ 15 פסקי דין בכלל המאגרים של תביעות נזיקיות בגין פגיעות מיניות, שהוגשו לאחר הרשעה בפלילים.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#/div#_gt# |